הסתומה הזאת…
זה כבר היום השני ברצף שאני קם עם אוזן סתומה.
כן כן, כמו שזה נשמע, נסתמה לי האוזן.
הכול התחיל אתמול, איך שקמתי, פשוט קמתי ככה. לא התרגשתי, כולה אוזן סתומה, כבר קרה לי בעבר, כנראה שישנתי על הצד הזה של הראש וכנראה שנסתמה במהלך הלילה, בטוח תשתחרר בקרוב וגם אם לא, לבינתיים, זה לא כזה נורא.
אז מה אני בא להגיד ? שיש לזה גם יתרונות.
קודם כל, הכול הרבה יותר שקט. אני עדיין מנסה לנתח בדיוק מה אני מרגיש ואיך זה משפיע עליי אבל דבר אחד בטוח, אני מרגיש שונה ככה וכן, זה ממש משפיע עליי. אתמול בארוחת צהרים עם אחי, כשאני עדיין כמובן עם הסתומה, אני ואח שלי הגענו לשיחה שאני באמת לא בטוח איך הגענו אליה.
זאת היתה שיחה רצינית, על נושאים כואבים, נושאים של הלב, כאלה שלא קל בכלל לדבר עליהם, כאלה שבד"כ לא רוצים לדבר עליהם, כאלה ששמורים לאנשים בודדים בלבד, אם בכלל שמורים למישהו חוץ מלעצמך. זה היה לא קל ובאמצע השיחה, פתאום שמתי לב, כנראה בעקבות הסתומה (כן כן, ככה אני קורא לה מעכשיו, זה קצר יותר וזה מצחיק אותי ולא, לא התבגרתי), שאולי הגזמתי? יכול להיות שעברתי כאן איזה גבול שלא הייתי צריך עם נושאי השיחה שנהייתה פתאום מאוד רצינית וכבדה? אבל לא, וידאתי את העניין עם אחי והבנתי שזה בסדר ושאני דווקא הרבה יותר מפוקס כנראה מבד"כ בעקבות הסתומה, יותר קשוב, פחות תזזיתי וזז כל שניה ממשהו אחר שטורד את עיניי הסקרניות וחסרות המנוחה, שלא נאמר עיניים היפראקטיביות. מה שהסתומה בעצם עושה, היא עושה אותך יותר "נאם", יותר רגוע, היא עושה שקט והיות ויש לנו רק שתיי אוזניות, כשאחת מהן סתומה, יש בעצם פי שתיים שקט, או פחות רעש בחצי או איך שלא תקראו לזה ומה לעשות, חצי זה המון, וזה משפיע.
אז כן, היתה לנו שיחה מאוד טובה וחשובה שמזמן רציתי לפתוח ואף פעם לא ידעתי איך ומתי ואם בכלל זה בסדר ואתמול, תודות לסתומה, היא קרתה מעצמה, בכלל בלי שהתכוונתי ונכון, היא היתה לא קלה, לשנינו ואני חושב שכנראה שיותר לאחי אבל סו בי איט, דיברנו, שיתפנו, וזה היה ממש ממש כיף.
כמה שעות אחרי אותה ארוחת צהרים, האוזן נפתחה. הרי כבר בבוקר קניתי מן משהו שמטפטפים ואמור לפתוח שם את כל העניינים. זהו, חשבתי לעצמי, נגמרה החווייה המיוחדת והמעניינת הזאת של לראות את העולם בצורה קצת שונה, אולי אפילו הרבה שונה ואפילו קצת התבאסתי שזה קרה כי ביננו, זה היה מעניין והיו לזה יתרונות שבחיים לא הייתי מדמיין שיכולים להיות.
בלילה חלמתי שאני במילואים וזה היה ממש מעצבן, אבל אז התעוררתי שוב עם הסתומה, אז גם קצת שמחתי.